השפה הבינלאומית אספרנטו

בתחילה, עד היומרה האנושית לבנות מגדל גבוה שראשו בשמים, דיברו הכל שפה אחת: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית י"א, א'). אולם, משניסו בני האדם להגיע לשחקים, העונש – "אשר לא ישמעו איש את שפת רעהו" – לא איחר לבוא. הלשונות התפצלו, ובני האדם חדלו להבין זה את שפתו של זה. דוברי האספרנטו בעולם מנסים לרכך את העונש הזה, והמשימה אינה פשוטה כלל ועיקר.

לפני מאה־וחמש־עשרה שנים, בתקופה בה הוחייתה השפה העברית על־ידי אליעזר בן־יהודה, יצר יהודי אחר, גם הוא בשם אליעזר, שפה בינלאומית אשר (מסתבר) כמו העברית – היא חיה ותוססת, גאה ומתפתחת. הדוקטור אליעזר זמנהוף, רופא עיניים יהודי־ציוני מפולין המציא בשנת 1887 את השפה אספרנטו: שפה מתוכננת, שנועדה – לפי חזונו של זמנהוף – לשמש כלי לתקשורת בין בני לאומים שונים. לפי הערכות האגודה העולמית לאספרנטו, המבוססות על מכירת ספרי לימוד ועל השתתפות בקורסים לאספרנטו, למעלה ממיליון בני אדם דוברים את השפה ברחבי העולם כיום. בארץ מוערכים דוברי השפה בכחמש-מאות איש.

דורון מודן הוא צעיר בן 30 העוסק בתחום ההיי-טק, בעל תואר שני בבלשנות, מתעתד ללמוד פסנתרנות באקדמיה למוזיקה בתל-אביב, ואם לא די בכל אלו – מחזיק עיסוק נוסף לשעות הפנאי: הוא משמש כיושב־ראש אגודת הצעירים דוברי אספרנטו בישראל. אקזוטי? תמוה? "האספרנטו נותנת לי אפשרות ליצור חברויות ולהתארח בכל העולם" מסביר מודן, אבל מיד מוסיף ש־"זה באמת לא רק זה, אלא הרעיון שמאחורי האספרנטו הוא שמשך אותי: השאיפה שאנשים לא יילחמו אחד בשני, שלא יהיה תירוץ כמו שפה – הדבר הקטן הזה – שמקלקל לנו כל כך להבין אחד את השני. כל מי שיודע אספרנטו יגיד לך שזה מקרב בין בני אדם", אומר מודן.

ללא יוצאים מן הכלל

קירוב בין בני אדם – יעד יומרני? לא בהכרח, בפרט אם ניקח בחשבון שד"ר זמנהוף בנה שפה שתחסוך מלומדיה שיעורי דקדוק ותחביר מייגעים: משך הזמן הדרוש כדי להגיע לרמה מסוימת באספרנטו קצר פי שמונה עד עשרה ממשך הזמן הדרוש כדי להגיע לאותה רמה בלימוד שפה לאומית, אנגלית למשל. הסופר לב טולסטוי התפאר במכתב שלמד אותה בשעתיים בלבד.

סוד הקלות של השפה טמון בעצם היותה מתוכננת. "בשפות טבעיות, שפת הדיבור קדמה לשפה הכתובה והתפתחה במשך מאות שנים, לאו דווקא בצורה ההגיונית והפשוטה ביותר", מסביר פרופסור עמרי ונדל, במאמרו⁺ על האספרנטו בכתב העת המדעי כמעט 2000. לעומת זאת, ממשיך ונדל, ניתן לבנות שפות מתוכננות כך שיהיה בהן המינימום ההכרחי כדי לאפשר את כל עושר ההבעה הנדרש, מבלי להעמיס על המשתמש בה כללים מסובכים, יוצאים מן הכלל, הטיות, בניינים, ושאר צרות. ונדל, אגב, הכיר את אשתו באחד המפגשים של דוברי אספרנטו. שלושת ילדיו של ונדל – פרופסור לאסטרופיזיקה המתגורר במכבים – גדלים עם האספרנטו כשפת אם.

הדקדוק האספרנטי תמציתי: הוא מורכב משישה־עשר חוקים בלבד, בלי יוצאים מן הכלל; ההיגוי הוא פונטי – כל מילה נכתבת כפי שהיא נהגית, ונהגית כפי שהיא נכתבת; אוצר המלים קטן בהרבה מזה של שפות טבעיות וכולל כעשרת־אלפים שורשים בלבד (לעומת כמאתיים־אלף מילים באנגלית), שנבחרו מתוך שפות מוכרות המדוברות בפי יותר ממחצית האנושות. על אף מיעוט השורשים, מערכת של תחיליות (הברה ה"מודבקת" לתחילת המילה), סופיות (הברה ה"מודבקת" לסוף המילה), וכללי צירוף מאפשרים ליצור משורש אחד עד ארבעים מילים שונות, ובסך־הכל מעל מאה־אלף מילים.

מי צריך אספרנטו?

על הקורסים לאספרנטו המתקיימים בתל־אביב, בחיפה ובירושלים, שומעים בעיקר מפה לאוזן. שלושה־עשר תלמידים רשומים לקורס הנוכחי, רק כמחצית מהם הצליחו להגיע ביום הקר והגשום למקום בו מתקיימים הלימודים אחת לשבוע, בבית ביכורי העיתים בתל־אביב. כיתה קטנה, אווירה אינטימית. "בחנוכה הכנו למורה שלט 'מורה מדליק', אנחנו מתקשרים למורה הביתה בשאלות על שיעורי הבית", משבחת אביבה, מורה ללשון בגמלאות, שחזרה, לאחר שנים רבות בהוראה, לתפקיד התלמידה. המורה הוא דורון מודן. התלמידים הם מקבץ הטרוגני של בני נוער, מבוגרים בגיל העבודה וגמלאים.

מודן מספר על המצטרפים לשורות האספרנטיסטים: "רובם מגיעים מרקע סוציו־אקונומי גבוה, כשהמניע העיקרי הוא הרחבת ההשכלה", הוא מספר לי לאחר שיעור שהעביר לתלמידיו בנוכחותי. השיעור דומה לשיעורי שפה אחרים: מודן מסביר כמה מילים חדשות בסלנג האספרנטי; חוזרים על שיעורי הבית; קוראים יחד דיאלוג. ליאור, בן 17, מתנדב לקרוא – בתחילה בהיסוס, ואחר־כך בקול בוטח; בתרגיל כיתתי התלמידים מתבקשים לתרגם קטע, הם נעזרים אחד בשני, מתלבטים ומגישים את התשובות למורה. נראה שהתלמידים שולטים היטב בשפה. אני שואלת מה מספר השיעור הנוכחי בקורס, ונענית להפתעתי שזהו השיעור התשיעי בלבד. "באיזו שפה בשיעור התשיעי התלמידים יכולים לדבר ולקרוא כך?" שואל מודן, מרוצה מהפתעתי הגלויה.

דפי, 17, הגיעה לאספרנטו מתוך סקרנות. "זה עניין אותי וחשבתי לבדוק על מה כל המהומה", היא מגדירה. סוזי, כבת ששים, משננת את המילים החדשות מכל שיעור בנסיעותיה באוטובוסים, ומאמינה שיש לאספרנטו עתיד: "עכשיו הגיעו למטבע אירופאי משותף, למה שלא יגיעו לשפה משותפת?" היא שואלת. אביבה – לאחר שנים רבות של הוראת עברית – נהנית לראות איך בנה זמנהוף שפה מסודרת, פשוטה וקלה בהשוואה לעברית, והיא מספרת ששנים רבות חלמה ללמוד אספרנטו, וכיום היא פנויה להגשים את החלום.

יש אספרנטו – יש חברים. במקביל לקורסים המתקיימים מדי שבוע, יוזמת האגודה לאספרנטו בישראל מפגשים חברתיים שבועיים לדוברי אספרנטו. "זה בעצם מועדון לותיקי האספרנטו. מפגש חברתי, כשהשפה המדוברת היא כמובן אספרנטו", מסביר מודן.
מי מממן אתכם?

"עד שאיזה גוף ימצא לנכון לתמוך בנו כלכלית – אנחנו מתקיימים מדמי חבר. בנוסף, המרצים שמגיעים למפגשים – הם דוברי אספרנטו שנושאים את ההרצאה בהתנדבות, בתחום שהם בקיאים בו".
בעולם קיימות למעלה מאלף שפות, מי צריך אספרנטו?

"כאשר בני עמים שונים, לדוגמא ישראלי וסיני, צריכים לקיים קשר כלשהו בתחום התיירות, העסקים או המדע – בדרך כלל הם יתקשרו באמצעות שפת עזר, כמו האנגלית, אשר אינה שפתו של אף אחד מהם. האנגלית, או כל שפה לאומית אחרת, קשה ללימוד למי שזו לא שפת אימו, ודרושות שנים רבות כדי להגיע לשליטה טובה בה. לכן, סביר שכושר ההבעה של שני הצדדים יהיה מוגבל. הדבר בולט עוד יותר בפורומים בינלאומיים כמו ועידות וכנסים".

המטרה של כנסים בינלאומיים, מפרט פרופסור עמרי ונדל – חבר הועד הבינלאומי לאספרנטו – היא יצירת מגע בלתי אמצעי והחלפת רעיונות בין בני אנשים ממדינות שונות, אך למעשה, נפגמים ההבנה ההדדית והעברת המידע בשל ריבוי השפות^*. בדרך כלל נקבעת שפה אחת או מספר קטן של שפות כשפות הרשמיות, אולם קביעה זו מועילה בעיקר לבני הלאומים ששפתם היא אחת מהשפות הרשמיות, ומפלה לרעה את האחרים, שהבנתם וכושר התבטאותם בשפה הרשמית – שעבורם היא שפה זרה – נחותים. מעבר לזה, מוסיף ונדל, התרגומים בין השפות הרשמיות (באו"ם קיימות שש שפות רשמיות, ובקהילייה האירופית – תשע) מסורבלים, מצריכים ציוד מיוחד ועולים כסף רב. "מפגשים בין־לאומיים היו יכולים להיות הרבה יותר מועילים לו ניתן היה להתגבר על מחסום השפות", אומרים בועד הבינלאומי לאספרנטו, "דבר זה היה מתאפשר לו היו כל משתתפי הכנס משתמשים בשפה אחת, שתהיה מתוכננת במיוחד לתקשורת בינלאומית, שתהיה קלה מאוד ללמידה, ניטראלית במובן זה שאינה שפתו של אף לאום והיא רכוש של כולם באותה מידה".

מאחר שלא קיימת אף שפה טבעית העונה על הדרישות האלה, מציעים ונדל, מודן וחבריהם את האספרנטו.

"האנגלית היא שפה מתנשאת"

בעבר עלו הצעות רבות לשפות בינלאומיות, ביניהן VOLAPÜK (1879), המבוססת על מילים אנגליות ששונו כדי להקל על ההיגוי, SOL-RE-SOL המבוססת על צלילי מוסיקה, או INTERLINGUA המבוססת על לטינית, ורבות אחרות. אולם היחידה שהמשיכה להתפתח והמדוברת למעשה גם היום בפי למעלה ממיליון איש היא שפת האספרנטו.
מה רע באנגלית?

"האנגלית לא ניטראלית", מוחה מודן, "לדוברי אנגלית מבית יש יתרון. בשיחה באו"ם למשל, הבכורה תמיד תהיה לאנגלי או לאמריקאי. מלבד זה, האנגלית היא שפה מתנשאת, היא חודרת בגרורות לכל השפות. האספרנטו לעומת זאת, היא תמיד שפה שנייה. לא מיועדת להחליף שפה, לא מתיימרת לתפוס מקום כמו שהאנגלית מנסה – היא מראש מוותרת על התפקיד הזה".

"יש לאנגלית חסרונות רבים", עונה פרופסור ונדל, "היא קשה יחסית ללימוד ולהיגוי, ואינה מדוברת כלל או רק במידה מצומצמת בגושים לשוניים גדולים – הגוש הספרדי, הצרפתי, סין ויפן, חבר העמים ומזרח אירופה".

האינטרנט ותהליכי הגלובליזציה מיטיבים עם האספרנטו – מנוע החיפוש "גוגל" מציע מעל מליון (!) דפי אינטרנט העוסקים באספרנטו. "הרבה לומדים היום אספרנטו דרך האינטרנט, ומגיעים לרמות דיבור וכתיבה גבוהות", מאשרים באגודה הישראלית לאספרנטו, ומגלים כי יש בישראל קבוצה של צעירים, שלומדים את השפה דרך האינטרנט.
"עם הגלובליזציה זה יקרה", חורץ מודן, "יהיה צורך בשפה בינלאומית".
למה בכל זאת לא הגיעה השפה למטרה שחזה זמנהוף?

"כי האנשים מטומטמים", שולף מודן בנונשלנטיות.

הסברו של פרופסור ונדל במאמר על האספרנטו מפורט מעט יותר: השפה האנגלית מילאה את החלל הלשוני בשל שילוב של תנאים פוליטיים־הסטוריים (התפשטות האימפריה הבריטית) וכלכליים (העוצמה הכלכלית של ארצות הברית), בעוד שתנועת האספרנטו, שזכתה לשגשוג בתקופה שבין מלחמות העולם, הושמדה כמעט לחלוטין ע"י המשטרים הנאצי והסטליניסטי.

אך גם מודן מתרצה לבסוף ומספק הסבר פחות לקוני לכך שהאספרנטו לא הצליחה: "לשפה תפקיד רגשי, ואף אחת מהמדינות הדוברות אנגלית, או שפה פופולרית אחרת, תסכים לוותר על השפה שלה – שמייצגת תרבות, מורשת וגאווה לאומית. אף פוליטיקאי לא יתמוך ברעיון שאין לו הרבה תומכים. חוץ מזה, ההגמוניה האמריקאית עוזרת לאנגלית – השפה היא רק סמפטום: הכלכלה של ארצות־הברית חזקה, כולם רוצים לחקות את ההצלחה שלה – במיוחד בעולם השלישי ובארצות נחשלות, או בארצות עם תחושת פרובינציאליות חזקה כמו ישראל", הוא מסביר.

שלום עליכם בסינית

כדי להמחיש את כושר ההבעה של השפה שיצר, תרגם זמנהוף כמה יצירות מופת, ביניהן התנ"ך, לאספרנטו. מגמה זו נמשכה אחריו: כיום קיימים עשרות־אלפי כרכים של ספרות מתורגמת ומקורית, שירה, פרוזה, מספר להקות תיאטרון המופיעות באספרנטו, קבוצות זמר ומוסיקת רוק באספרנטו. בישראל יצאו לאור שתי קלטות טייפ ותקליטור של שירים ישראלים מוכרים שתורגמו לאספרנטו. מאמר על האספרנטו⁺ בעיתון 'הארץ' (27.11.98), מדגים כיצד במקרים אחדים משמשת אספרנטו כגשר תרבותי: יצירה של שלום עליכם תורגמה מיידיש לאספרנטו, ומאספרנטו לסינית ומצאה את דרכה לחומר הקריאה בבית הספר התיכון בסין. מעל מאה כתבי עת מופיעים בשפת אספרנטו, ותחנות רדיו חשובות מקיימות שידורים קבועים באספרנטו, ביניהן רדיו וארשה, הוותיקן ורדיו בייג'ין.

מודן משוכנע שהאספרנטו היא מועמדת מצוינת לשמש שפת תיווך בתרגום ממוחשב, ומספר על חוקר ושמו טריסטן ברנרד שעשה בראשית המאה מחקר מעניין: תחילה מסר טקסט ספרותי לתרגום לתשע שפות, ובהן אספרנטו. אחר־כך מסר את הטקסט המתורגם למתרגמים אחרים, אשר לא הכירו את הטקסט המקורי, כדי שיתרגמו אותו בחזרה אל שפת המקור. "התברר כי מכל התרגומים", אומר מודן, "הטקסט שתורגם מאספרנטו הוא שהיה הקרוב ביותר למקור. כלומר, התרגום שנעשה בתיווך אספרנטו היה התרגום המדויק ביותר". ואמנם, בשנים האחרונות נעשה באיחוד האירופי ניסיון להשתמש באספרנטו כשפה מתווכת בתרגום אוטומטי. לניסוי, שנפסק בינתיים, היו כמה הישגים והוא היה עשוי, לדברי מודן, להפחית במידה ניכרת את הוצאות התרגום באיחוד.

מאחר שאספרנטו נועדה לשמש שפת תקשורת בינלאומית, יוזמים ארגוני האספרנטו מפגשים, ועידות, פרוייקטים לעידוד הקשרים בין דוברי האספרנטו, וקונגרס אספרנטו עולמי המתקיים בכל שנה במדינה אחרת, בהשתתפות אלפי אנשים מעשרות מדינות. "בזכות האספרנטו יש לי הרבה ידידים בכל העולם" אומר לי מודן, שמבלה בכל קיץ במדינה אחרת המארחת את קונגרס האספרנטו, "יש לי קשרי ידידות עמוקים עם ברזילאית, עם ארמני – שגם סידרתי לו מלגה כדי שיוכל לטוס לקונגרס שהתקיים בארץ, כי מרוויחים שם נורא מעט, ויש לי גם ידיד סיני", הוא מציין ומוסיף, שמלבד החברים שהכיר בקונגרסים – הוא מתכתב בעזרת הדואר האלקטרוני עם אספרנטיסטים רבים ברחבי העולם.

לפני חמש־עשרה שנים התארחו יותר ממאה צעירים בקונגרס הצעירים דוברי אספרנטו בכפר הנוער נעורים שליד נתניה. בשנת 1934 חנך מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל־אביב דאז, את רחוב זמנהוף בעיר – המתחיל מכיכר דיזנגוף. שישים־ושש שנים לאחר מכן, בקיץ 2000, נשמעה האספרנטו ברחובות תל־אביב: העיר ארחה את הקונגרס העולמי ה־85 לאספרנטו⁺ בהשתתפות כאלף איש מלמעלה מחמישים מדינות. "זמנהוף ברא שפה שהיא יותר מכל דבר אחר שפה של שלום", אמר ראש עיריית תל־אביב־יפו, רון חולדאי, למשתתפים בקונגרס, "לרופא העיניים ד"ר אליעזר זמנהוף היה חלום. הוא חלם על גשר חזק ויציב המחבר בין עמים, לאומים ודתות, גשר שמתגבר על הבדלי אמונות ודעות. זמנהוף ייחל לעולם אחד המדבר שפה אחת", אמר חולדאי. שמעון פרס בירך בכתב את באי הכנס בדברים: "זאת הפעם הראשונה שהכנס מתארח במזרח־התיכון, בשעה ששפה משותפת חשובה יותר מתמיד, ובעת שנדרש באיזור הרבה כבוד הדדי", כתב פרס. הקונגרס שהתקיים בתל־אביב חשף ישראלים רבים לאספרנטו, והביא מצטרפים חדשים. "זו הייתה מקפצה לקבוצת האספרנטיסטים בארץ", אומר אחד מפעילי הקבוצה.

מלבד קשר חברתי, הקונגרסים מביאים לידי ביטוי גם רבדים חדשים של השפה – מילים חדשות, סלנג, ניבים. "מדהים איך השפה מתפתחת", אומר מודן, "בקונגרס הנוער בצרפת לפני מספר שנים שמעתי ביטויים חדשים של הנוער, כל מילה שניה שלהם זה "פָקטֶה" (=בעצם). באחד הקונגרסים האחרונים שמעתי שהיום כבר אומרים כל הזמן "אימָגוּ" (=תאר לעצמך)". בקורס בתל־אביב מודן מלמד את הכיתה הקשובה מלים חדשות בסלנג האספרנטי, מילים שצמחו מהשטח ולא מהאקדמיה, שפירושן "וכולי", "וואלה?" ועוד. באתר האינטרנט של האגודה הישראלית לאספרנטו מופיעה שורה שהעלתה אצלי גיחוך קל "בואו להכיר את השפה החיה" – חמש-מאות דוברי אספרנטו בארץ זו שפה חיה? מסתבר שהיא אכן חיה במובן מסוים: זמנהוף המציא כאלף שורשים, מהם ניתן היה ליצור שתיים־עשרה־אלף מילים; היום יש יותר מעשרת אלפים שורשים, מהם ניתן ליצור מאה אלף מלים.

חולם באספרנטו

"באחד הקונגרסים מישהו אמר לי שביום החמישי בקונגרס הוא התחיל לחשוב באספרנטו גם בשירותים", מספר מודן בחיוך, "ומיד שאלתי איך הוא יודע שגם לי זה קרה". ביטויים מהאספרנטו נכנסו לשפת היומיום של מודן וחבריו, והוא מברך את חבריו ומשפחתו ב־"ג'יס", במקום היי או ביי. "אני חולם באספרנטו, ומתרגש באספרנטו, וכן, גם חושב בשירותים באספרנטו", הוא אומר.
איך הגעת לאספרנטו?

"זו סיבה מאוד מצחיקה, והיא לאו דווקא הסיבה שמשאירה אותי באספרנטו. פשוט בגיל הנעורים רציתי, יחד עם החבר הכי טוב שלי, ללמוד שפה סודית שההורים לא יבינו. קנינו ספר בשם “Teach Yourself Esperanto” בחנות סטימצקי וככה המשכתי. אבל אני לא נשאר בגלל השפה הסודית, להפך – היום אני לימדתי את אמא שלי אספרנטו, כך שאני לא יכול לטעון שזו שפה סודית מפני ההורים".

אם התקבל הרושם שאספרנטו היא שפה של פנסיונרים המודאגים מבעיית התקשורת בין לאומים בעולם – אפשר לתקן את הרושם הזה, אם לוקחים בחשבון את העובדה שצעירים יכולים לטייל בעולם בחינם⁺ בעזרת האספרנטו: מדי שנה מפרסמת אגודת הצעירים העולמית⁺ חוברת ובה רשת של מארחים הפרושה ב־70 מדינות, המוכנים לארח בביתם ללא כל תמורה, צעירים דוברי אספרנטו. "זוהי ההזדמנות האמיתית של צעירים להכיר את בני גילם מחו"ל, מקרוב, ללא מחיצת שפה, ולהכיר את אורחות החיים באותה מדינה", מספר מודן, שטייל לאחרונה במשך חודש וחצי בארמניה, "ארמניה היא לא מדינה שכדאי לטייל בה לבד, איש כמעט לא מדבר אנגלית, אין שילוט מתאים בדרכים ורבים מנסים לעשוק במחירים את התיירים המעטים שמגיעים לשם. אבל ברגע שהגעתי למועדון האספרנטו המקומי בעיר הבירה, לא הייתי צריך לדאוג עוד. עזרו לי לשכור דירה במחיר של מקומיים, לקחו אותי לטיולים ללא כל תמורה, רק בשם הסולידריות של צעירים הדוברים אותה שפה", נזכר מודן. פרופסור ונדל נסע באמצע שנות השמונים עם קבוצת אספרנטיסטים ישראלים לקונגרס העולמי בבייג'ינג – "בשנת 1986, ביקור של ישראלים בסין היה נדיר ביותר, והתקיים רק הודות לאספרנטו", אומר ונדל.

"אספרנטו היא מבוא יעיל ללימוד שפות אחרות^**", מנסה מודן לשכנע אותי ללמוד אספרנטו בטיעון נוסף. מודן, השולט ברמה גבוהה בעשר שפות שונות, התחיל מהאספרנטו. "כשראיתי, עם האספרנטו, כמה זה קל ללמוד שפות – המשכתי לשפות נוספות", הוא אומר, ומוסיף שהידע באספרנטו עזר ללימוד השפות האחרות – "זו שפה מסודרת שאין בה יוצאים מהכלל ולכן היא לא מתבלבלת לך עם השפה החדשה שאתה לומד. מעבר לכך שהיא לא מפריעה, היא גם עזרה לי לקלוט את השפות האחרות", אומר מודן ומדגים: "הרבה מהמילים באספרנטו לקוחות מהלטינית; הרעיון של צירוף בין תחיליות לסיומות עזר לי כשלמדתי הונגרית; ו' החיבור לקוחה מהיוונית, והרבה ממילות היחס באות מהאנגלית", הוא מסביר. זמנהוף ידע עברית, ויש מילים באספרנטו הלקוחות ממנה, למשל "ממוֹנו" זה ממון, כסף; "כּוֹשרה" זה כשר.
למדת הרבה שפות, עברית היא באמת שפה קשה?

"גיליתי שבהשוואה לשפות אחרות, עברית היא באמת שפה קשה. אבל השפה הקשה ביותר – ולא אסלח למורים שלי באוניברסיטה על כך שלימדו אותה רק בשנה אחת – היא יוונית עתיקה".

לרקוד עם נזי

למרות שיוזם השפה היה יהודי, הקבוצה האספרנטיסטית הראשונה בארץ התחילה ב־1908 בקהילה הטמפלרית־נוצרית בירושלים. עובדה מעניינת היא שאחד מהמצדדים הראשונים באספרנטו בארץ ישראל בתקופה זו, היה לא אחר מאשר בנו של אליעזר בן־יהודה, איתמר בן־אב"י. המפגש הארצי הראשון של דוברי אספרנטו התקיים באמצע שנות העשרים, אז גם הופיע המילון האספרנטו־עברי הראשון. מאז גדלה הקהילה האספרנטיסטית, ובישראל יש אגודה לאספרנטו, בראשות יוסף שמר, ואגודה לצעירים, ומרכזי לימוד ומפגש וספרים ישראלים מתורגמים לאספרנטו, ועוד היד נטויה – מבטיחים באגודה הישראלית.

הם חולמים על שלום עולמי. על שפה בינלאומית כגשר בין בני אדם. אנחנו חיים במלחמה:
מה לגבי הסכסוך עם הפלשתינים?

"יש פרויקט עתידי – שצריך להשיג מימון – שפלשתינים וישראלים ילמדו יחד אספרנטו. כיום אין ערבי ישראלי או פלשתיני דובר אספרנטו שאנחנו יודעים עליו".
ידוע לכם על ערבים דוברי אספרנטו בעולם?

"בקונגרס בבולגריה פגשתי איראנית בשם נזי – כנראה קיצור של נזימה – שאפילו רקדה איתי. יש ישראלית ששומרת על קשר מכתבים עם נזי דרך חבר משותף באנגליה. בקיץ הקודם בקונגרס בצרפת פגשתי עיראקי בשם באסים, אבל זה לא התפתח לקשר ממושך".

פירוש המילה אספרנטו היא "אדם מקווה". זמנהוף חתם על ספרו הראשון, אותו הוציא בגיל עשרים־ושמונה, בשם העט "דוקטור אספרנטו" – הדוקטור המקווה.

* [הערה, סרגיי טירין]
מדבריו של חבר באקדמית המדעים הצרפתית, חתן פרס נובל, א.קוֹטוֹן: "השתתפתי בקונגרסים בינלאומיים רבים ומרשה לעצמי להודיע בפומבי כי חוץ ממספר מועט של אנשים, השולטים בחופשיות בשפות הרשמיות, משתתפי הקונגרס מבינים האחד את רעהו גרוע מאוד. במרבית המקרים, הם מעמידים פנים שמבינים. קונגרסים כאלה רחוקים במידה רבה מן האקטיביות, שהם אמורים להראות".

** [הערה, סרגיי טירין]
אספרנטו אכן עוזרת מאוד למשל במהלך הבחינה הפסיכומטרית: לטקסטים שבחלק האנגלית, מחברי הבחינה אוהבים להכניס מילים וביטויים נדירים על מנת לסבך. אף על פי כן, הודות לידע אספרנטו, הבנתי את הטקסטים הנתונים ללא כל בעיה, ואף הספקתי לסיים את כל החלק של האנגלית תוך שליש מן הזמן המוקצב.